שלושה שירים. יום כיפור תשע"ד. המושבה הגרמנית. ירושלים. תשע"ד.
1.
בצהרי כיפור כדור הארץ המשיך לנוע
המהירות הייתה ממוצעת כ29 קילומטר בשנייה
מרחב האין השחור קלט ושחרר את הכדור בדרכו להקפה נוספת
מבעד לחלון אקליפטוס מצהיב נע ברוח, השמיים היו כחולים
השמש כדרכה לא זעה
על השטיח אלישבע נחושה להזחיל דובוני פרווה ממקום למקום
מחסירה ידיעה של חוסר תכלית הדברים
באותו הזמן ממש מתפללים חשבו (יש כמה שהיו בטוחים) כי מעשיהם וכוונותיהם
מושלכות לעולם אחר ושחייהם עוברים תהליך לינארי של תשובה
שתי המטאפורות הגדולות של היקום
השמש העומדת וכדור הארץ הממהר
התנפצו כל העת על הקירות כמשב המזגנים
2.
יתוש נמר אסיאתי מפוספס שחור לבן
מוצץ צוף אדום מהצמים
בבטן נפוחה הוא כבר לא מגיע לתקרה
בזמזום כבד הוא נצמד אל פרוכת ההיכל
בזמן פתיחת שער הפרנסה טרוד ושבע
מנסה לעוף אל אוויר העולם
תנועת יד מהירה של מחזור התפילות על גב הטלית
הטלית נמלאת דם נקיים
האדום על הלבן על השחור הזה.
ולרגע חשבתי שהרעש הוא סילוני קרב
שמפקד חיל האוויר החליט לתת את ההוראה
אחרי המטס היבש מעל אושוויץ וסילוק חרפת השואה
הפעם יהיה זה מטס רטוב מעל מתקני הגרעין באירן
שימחה את חרפת יום כיפור תשל"ד
יצאתי החוצה מרים מבט לשמיים
השמיים היו ריקים ממטוסים ומלאים במלאכים טרודים
הבוחנים פנקסי חשבונות זכויות וחובות
הבוחנים פנקסי חשבונות זכויות וחובות
לפתע הרעש היכה שוב- לא רעש סילונים עמוסי פצצות חכמות וציוד שיבוש והטעייה
תקיעות שופר העולות ובאות מבתי כנסת סמוכים
הבטתי במלאכים שהפסיקו לרגע את מלאכתם
הלומי קרב נזכרו באירוע שקרה בדיוק בנקודה הזו (אולי קילומטר אחד שמאלה)
לא זוכרים בדיוק מתי ומה
אבל עדיין נרעדים
מדמים תנועת פנסי מכוניות בלילה לנותבים
