מה מיוחד ביום שבת?

"מה מיוחד ביום שבת?" שאלה המורה את כיתה א'2 ואני ידעתי את התשובה, מרים יד מהססת לאוויר העולם. ידעתי את התשובה, כי הייתי הולך בשבת בבוקר לתפילה בבית הכנסת והאור של השמש בעיניי והשקט שאיננו מופר על ידי רעש מכוניות מאפשר לציפורים לצייץ במלוא הכוח."אתה שם" החוותה המורה, ואני עניתי "מה שמיוחד ביום השבת זה שהציפורים מצייצות". המורה מביטה בי בדממה ואז אומרת "לא נכון. הציפורים מצייצות בכל יום. מישהו אחר רוצה לענות", ואני כבר מתחיל לקבור את עצמי בתוך שריון ויכול לשמוע עם הד את התשובה הנכונה "יפה מאוד יהודה, אסור לנסוע ביום שבת". אז אם גם אתם מאלו שיודעים לתת תשובות בעיקר לעצמכם, הגעתם למקום הנכון.







יום ראשון, 29 ביולי 2012

זה רק בדמיון- שיר בתהליכי כתיבה


כמה מילים לפני השיר. לפני מספר ימים חלמתי חלום של סוף עולם. מאות מטוסים ישראלים ממריאים לתקיפה ולא חוזרים כששמיים שחורים מסתירים את אזור המרכז. אני לא רגיל לזכור חלומות אבל את החלום הזה לא יכולתי לשכוח, מה שמוזר על הרקע שכל הספינים על אירן לא ממש מעניינים אותי. החלטתי לכתוב את השיר בבלוג שלי. הוא עוד ישתנה במהלך השבועות הקרובים. אפשר להציץ בו מדי פעם ולראות איך הוא מתבשל. פעם ראשונה שבישול של שיר שלי קורה בפומבי. מקווה שהחוויה תהיה טובה. עולה לאוויר לראשונה בצום תשעה באב, אולי זה מדויק.

זה רק בדמיון

זה רק בדמיון שהיינו חזקים
וכל מטוסינו שבו בשלום לבסיסם
זה רק בדמיון שלרגע חשבנו שאנחנו או הם

זה רק בדמיון שחשבנו שהמבט יספיק
ויספיקו קורדינטות לוויניות מערביות
לשרטט מפה בטחונית על מרחב מזרחי
זה רק בדמיון שלחשנו לעצמנו אל מול ערימות האפר והאבק
"הפעם זה באמת כוחי ועוצם ידי" ו"לעולם לא עוד"
שהתבלבלנו בין גרמנית ערבית ופרסית

זה רק בדמיון שבר כוכבא היה משיח
וכבר שכחנו איך הדלתות היו מבעתות את עצמן
ומשהגופה של אבשלום צמחו שני עצי תמר
כשבאוגנדה נחתו באישון לילה מטוסים

זה רק בדמיון שהיינו חגבים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה