כמה מילים לפני השיר. לפני מספר ימים חלמתי חלום של סוף עולם. מאות מטוסים ישראלים ממריאים לתקיפה ולא חוזרים כששמיים שחורים מסתירים את אזור המרכז. אני לא רגיל לזכור חלומות אבל את החלום הזה לא יכולתי לשכוח, מה שמוזר על הרקע שכל הספינים על אירן לא ממש מעניינים אותי. החלטתי לכתוב את השיר בבלוג שלי. הוא עוד ישתנה במהלך השבועות הקרובים. אפשר להציץ בו מדי פעם ולראות איך הוא מתבשל. פעם ראשונה שבישול של שיר שלי קורה בפומבי. מקווה שהחוויה תהיה טובה. עולה לאוויר לראשונה בצום תשעה באב, אולי זה מדויק.
זה רק בדמיון
זה רק בדמיון שהיינו חזקים
וכל מטוסינו שבו בשלום לבסיסם
זה רק בדמיון שלרגע חשבנו שאנחנו או הם
זה רק בדמיון שחשבנו שהמבט יספיק
ויספיקו קורדינטות לוויניות מערביות
לשרטט מפה בטחונית על מרחב מזרחי
זה רק בדמיון שלחשנו לעצמנו אל מול ערימות האפר והאבק
"הפעם זה באמת כוחי ועוצם ידי" ו"לעולם לא עוד"
שהתבלבלנו בין גרמנית ערבית ופרסית
זה רק בדמיון שבר כוכבא היה משיח
וכבר שכחנו איך הדלתות היו מבעתות את עצמן
ומשהגופה של אבשלום צמחו שני עצי תמר
כשבאוגנדה נחתו באישון לילה מטוסים
זה רק בדמיון שהיינו חגבים.
