אסק שמיים- שיר לזכרו של יובל גליק

בחודשים האחרונים אני יוצר במסגרת בית אביחי פרוייקט בשם "עד חמש דקות, זיכרון", פרוייקט שמבקש לדייק את השפה של סרטי יום הזיכרון, וזאת על ידי הצגת סיפורי הנופלים כסרטי אנימציה קצרים. אחד מהסרטים הוא הסיפור של יובל גליק, טייס חיל האוויר שנהרג בהתרסקות מטוסו בכנרת , או יותר נכון הסיפור של אמא של יובל, רחל, שנסעה לכינרת על מנת לסלוח לה (ולא אגלה מה קרה בסוף אבל אפשר לשמוע את זה גם ברדיו וגם לקרוא בספר "להיות אמא")
בכל מקרה לי וליובל יש עבר משותף שנמשך עוד מה1994 ומי שירצה לגלות אותו יצטרך להיכנס לאתר של בית אביחי ולקרוא.בכל מקרה אני מפרסם את השיר שכתבתי ליובל בשנת 2006 בעקבות מפגש מחודש עימו

אֶסַּק שָׁמַיִם

אַתָּה יָדַעְתָּ שִׁבְתִּי וְקוּמִי בַּנְתָּה לְרֵעִי מֵרָחוֹק

אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ וְכָל דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה

כִּי אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי הֵן אֱלֹהַי יָדַעְתָּ כֻלָּהּ

(ע"פ תהלים קלט)

ב1991 בשעת בוקר מוקדמת התרסק סרן יובל גליק עם מטוסו במימי הכנרת. כעבור כשנתיים אימו רחל הוציאה לאור ספר תצלומים מעזבונו. כעבור עשרים שנה נמצא השיר הבא בחדרו.

כִּי יָדַעְתָּ שִׁבְתִּי וְקוּמִי בִּנְגִיעוֹת מַכָּ"ם לוֹטְפוֹת

כְּבַקַּר טִיסָה הִסְכַּנְתָּה דְּרָכַי וְשָׁמַרְתָּ חַיַּי מֵרָחוֹק

הַמְבַקֵּשׁ לוֹמַר לִי שְׁבֹר

מַחְסוֹם קוֹל וְאוֹר וְחֹשֶׁךְ הַרְחֵק מִכָּאן וּמִמֶּנִּי

גְּבוּלוֹת צַעַר וְאֵימָה שֶׁבָּהֶם חַיֵּינוּ עוֹבְרִים

אוֹתָן שְׁעוֹת דִּמְדּוּמִים וְחֹשֶׁךְ

וְעֵינַי לֹא שְׂבֵעוֹת מֵהַבִּיט

הַפְּלִיאָה הַנִּשְׂגָּבָה מִמֶּנִּי, וְלֹא אוּכַל לָהּ –

אָנָּה אֶבְרַח וְיוֹם כְּלַיְלָה וְהָאוֹר מַחְשִׁיךְ

וְלָבוֹא וְלָשׁוּף וְאֵין יָד בֶּחָלָל הָרֵיק

וְאֶסַּק מַיִם

וְאֶל בֶּטֶן אִמִּי לָשׁוּב,

כָּאן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה לֹא בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וּבַמַּיִם מִתַּחַת

אֶל אִמָּא כְּכִסֵּא מַפְלֵט לְנַפְשִׁי הָאוֹבֶדֶת, וְשׁוֹתֵק

עִם שַׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם

עוֹד לוֹמַר, אִמָּא אוֹהֵ–

וְהַקֶּשֶׁר אוֹבֵד.

וְהוּא נָסַק מַיִם נֵד עָלָה וְהַיָּם לֹא נִבְקַע

תְּמוּנוֹתָיו הֵן נוֹפֵי יַלְדוּתִי שְׁאִיפוֹת חַיַּי בְּדִמְיוֹן

מְגַלּוֹת לִי בְּפִרְקֵי זְמַן מַה בִּקַּשְׁתִּי לִהְיוֹת

יֶלֶד עִם גַּלְגַּל בִּרְחוֹב רֵיק – אוֹמְרִים אַהֲבָה יֵשׁ