זיכרון של חיבוק ונשיקה. זיכרון נוסף ואני קטן קטן והולך בחדר ופתאום רואה אותך ואת אבא מתנשקים בעמידה בפינת החדר. ככה, על הפה. אני ישר מתחיל לחייך ואבא שואל בחיוך "יוחאי, למה אתה צוחק?". ואני צוחק והולך משם. את ואבא ידעתם זמנים לא פשוטים, גם בזוגיות שלכם. כשעשיתי לאבא את הסרט ליום ההולדת 60 שלו וראיינתי אותך את ביקשת שישתנה שיירגע קצת שיפסיק את כל האנרגיה והאטרף שהוא תמיד נמצא בהם. כי את היית נסיכה ומלכה שרוצה את הדברים בדרכך. בשקט ולעיתים גם בעצב.
שלושים שנה אחרי שראיתי אתכם מתנשקים ראיתי אותך ואת אבא מתחבקים בפעם האחרונה. זה היה במחלקה האונקולוגית באיכילוב. כבר גססת. לא נותרו בך עוד כוחות והשבת מגיעה ואני הגעתי לעשות איתך את השבת. אבא היה איתך עד מעט לפני כניסת שבת וכשהגעתי לחדר אבא אמר לך שהוא הולך והזיכרון הבא לא יוצא לי מהראש. אבא ניגש אלייך ומחבק אותך ואת בשארית הכוחות שלך מתרוממת ומחבקת אותו חזק חזק. ואף אחד מכם לא רצה לשחרר והחיבוק היה ארוך והגוף שלך שבור. ואני מסתכל בכם מהצד והפעם לא צוחק.
אז אולי אני משקר. אולי אני לא זוכר רק חרא. אולי יש שם גם זיכרונות נחמדים בקופסא. לעצום את העיניים. (אני עוצם את העיניים וישר בוכה)
אמא אמא שלי.אמאאאא. אני כבר מתגעגע. למה אני בוכה?. למה אני כותב את זה?.
אם היית קוראת את הפוסט הקודם על ה"גשם או שמש?" היית ישר מצטערת ומוכיחה לי שזה לא נכון. שאני לא חרא ושאני זוכר גם דברים טובים. למה לאסי דיין יש עדיין אימא ולמה הוא עושה לה בושות. נראה לי שאני צריך להרים לו טלפון ולהגיד לו שזה לא יפה. שככה לא מתנהגים לאימהות.
למה אני שוב בוכה?.
לא היה לי כל כך זמן אלייך השנה. אבל עוד מעט השנה נגמרת ואני לא הולך להמשיך שנה הבא באותו הקצב. צריך קצת זמן אלייך. ביום ההולדת 60 שלך רצינו לעשות לך סרט אבל את פחדת שתמותי בגיל 60 כמו אחותך. טעית. מתת בגיל 63. כמוך.
אני מתכנן בזמן הקרוב לצאת למסע בעקבותייך ובעקבות שני השמות שנתת לי יוחאי שלום. אני מקווה שתאהבי את מה שייווצר.
שלושים שנה אחרי שראיתי אתכם מתנשקים ראיתי אותך ואת אבא מתחבקים בפעם האחרונה. זה היה במחלקה האונקולוגית באיכילוב. כבר גססת. לא נותרו בך עוד כוחות והשבת מגיעה ואני הגעתי לעשות איתך את השבת. אבא היה איתך עד מעט לפני כניסת שבת וכשהגעתי לחדר אבא אמר לך שהוא הולך והזיכרון הבא לא יוצא לי מהראש. אבא ניגש אלייך ומחבק אותך ואת בשארית הכוחות שלך מתרוממת ומחבקת אותו חזק חזק. ואף אחד מכם לא רצה לשחרר והחיבוק היה ארוך והגוף שלך שבור. ואני מסתכל בכם מהצד והפעם לא צוחק.
אז אולי אני משקר. אולי אני לא זוכר רק חרא. אולי יש שם גם זיכרונות נחמדים בקופסא. לעצום את העיניים. (אני עוצם את העיניים וישר בוכה)
אמא אמא שלי.אמאאאא. אני כבר מתגעגע. למה אני בוכה?. למה אני כותב את זה?.
אם היית קוראת את הפוסט הקודם על ה"גשם או שמש?" היית ישר מצטערת ומוכיחה לי שזה לא נכון. שאני לא חרא ושאני זוכר גם דברים טובים. למה לאסי דיין יש עדיין אימא ולמה הוא עושה לה בושות. נראה לי שאני צריך להרים לו טלפון ולהגיד לו שזה לא יפה. שככה לא מתנהגים לאימהות.
למה אני שוב בוכה?.
לא היה לי כל כך זמן אלייך השנה. אבל עוד מעט השנה נגמרת ואני לא הולך להמשיך שנה הבא באותו הקצב. צריך קצת זמן אלייך. ביום ההולדת 60 שלך רצינו לעשות לך סרט אבל את פחדת שתמותי בגיל 60 כמו אחותך. טעית. מתת בגיל 63. כמוך.
אני מתכנן בזמן הקרוב לצאת למסע בעקבותייך ובעקבות שני השמות שנתת לי יוחאי שלום. אני מקווה שתאהבי את מה שייווצר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה