זה לא צלילים זה צללים.
שמש ששוקעת מאחורי. פני למזרח. אמא במטבח אבא בעבודה.
יש לחץ. הוא לא נראה אבל מורגש.
הפנים של אמא טרודים.
אני בגיל שלך עכשיו. רוצה לחבק אותך, להגיד לך שהכל בסדר,
באמת שהכל בסדר.
"בית זה איפה שאני איתך"
באנגלית זה נשמע יותר טוב
home is wherever i'm with you.
אבל איפה את אמא?.
את בהכנות של לקראת שבת
מכינה מקבובה. שמן סויה, עגבניות פלפלים מלח ושום.
בישול ארוך וסלט טעים ואדום שמחולק במשורה בערב שבת.
אני אוכל ממנו יודע שהזמן שלנו קצוב, אוכל ממנו הרבה. אוכל אותך.
אל תפחד ילד. אל תפחד מעימותים. אמא תמיד איתך.
לא בדיבורים. בסלטים.
תיבול דומיננטי משאיר את אמא קרוב בכל חנות תבלינים.
קצת געגוע ותכין מקבובה.
"בית זה איפה שאני נמצא איתך".
שמעתי שהצדיקים בעולם הבא אוכלים בשר לוויתן,
מקווה שאת מגוונת להם את המנה עם קצת מקבובה לפני.
רוצה לטעום שם שמחה.
החיים זה מה שיש אז למה לא כבר לשמוח?.
אל תפחד מעימותים ילד.
תשאל את אמא שלך מה כואב, אילו חלומות נגוזו לה.
אילו חלומות אתה גנזת לה?.
תשמח אותה, אל תכעס עליה.
היא לבד בעולם.
גם אתה.
תאכל ותשמח ילד, אולי תשמח גם אותה.
בית זה משהו שלא מדברים עליו. גם שמחה לא.
שמחה זה משהו שצריך להיות כמו אמא וכמו בית.
לעימות צריך אמא ובית
ואם אין לך תבנה לך אחד.