אתמול ישבתי עם אביגיל אשתי ועם זוג חברים בבית קפה בבית זית. לא יודע איך זה עלה אבל פתאום נזכרתי בארוחת ערב מלפני כמעט שלושים שנה. ממול ביתי גרה משפחת גרינבלט ולהם בת בשם ראומה. ראומה הייתה האהבה הראשונה של החיים שלי. אני לא זוכר הרבה ממנה אבל אני זוכר מספיק, איך היינו מסתובבים כל היום ביחד, צוחקים ומשחקים. אחרי מספר חודשי היכרות (אם אתה בן 4 אז כל חודש זה כמו שנה) החלטתי להזמין את ראומה לארוחת ערב בבית של ההורים שלי וגם שתבוא לישון אצלנו בבית. אני מוכרח לציין כי פיתחתי ציפיות, אבל כגודל הציפיות. ראומה הגיעה לארוחת הערב בבית הורי עם פיג'מה ואחרי מקלחת, אבל כשהיא התיישבה לאכול התברר כי האוכל לא לרוחה, לא היה שוקו, והיא רצתה לאכול ביצה קשה ולא חביתה וכמעט כל דבר שההורים שלי הציעו לה היא סירבה. בבית של טוניסאים לא הולכים לישון בלי לאכול, אז היא שולחה בחזרה לביתה, ואני עדיין זוכר את אחי הגדול מסביר מחוץ לבית שלה מה היא צריכה להגיד להורים שלה שהיא אכלה/ולא אכלה.
למה מחיר הכיבוש?, כי לא הרבה זמן אחר כך ההורים שלה עברו לגור בגוש קטיף, ובמחזור שלי במרכז שפירא נשארנו שבעה בנים ובת אחת, שעשו לה די הרבה צרות כי היא הייתה הבת יחידה, עד שהקפיצו אותה כיתה ואנחנו נשארנו ללא בנות בכלל. חוץ מהגעגוע שלעיתים תוקף, לפעמים בשולי התודעה מרצדת לי המחשבה. מה היה קורה אם היא לא הייתה עוברת לגוש קטיף? או אם גוש קטיף לא היה קיים?. אולי הייתי לומד לתקשר באופן טיפה יותר חברותי עם בנות ולא מתאהב סדרתי מרחוק?, ואולי היא הייתה מתי שהוא נשארת לישון אצלי וגם אוכלת ארוחת ערב?, ואולי לא היינו מתפנים מגוש קטיף?, ואולי לא היו הדברים מעולם?. ולמה אין דוחות ב"בצלם" על מחיר הכיבוש- לבבות שבורים של ילדים דתיים עם עיניים חולמניות שנשארו לחלום בהקיץ בתוככי הקו הירוק?.
למה מחיר הכיבוש?, כי לא הרבה זמן אחר כך ההורים שלה עברו לגור בגוש קטיף, ובמחזור שלי במרכז שפירא נשארנו שבעה בנים ובת אחת, שעשו לה די הרבה צרות כי היא הייתה הבת יחידה, עד שהקפיצו אותה כיתה ואנחנו נשארנו ללא בנות בכלל. חוץ מהגעגוע שלעיתים תוקף, לפעמים בשולי התודעה מרצדת לי המחשבה. מה היה קורה אם היא לא הייתה עוברת לגוש קטיף? או אם גוש קטיף לא היה קיים?. אולי הייתי לומד לתקשר באופן טיפה יותר חברותי עם בנות ולא מתאהב סדרתי מרחוק?, ואולי היא הייתה מתי שהוא נשארת לישון אצלי וגם אוכלת ארוחת ערב?, ואולי לא היינו מתפנים מגוש קטיף?, ואולי לא היו הדברים מעולם?. ולמה אין דוחות ב"בצלם" על מחיר הכיבוש- לבבות שבורים של ילדים דתיים עם עיניים חולמניות שנשארו לחלום בהקיץ בתוככי הקו הירוק?.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה