מה מיוחד ביום שבת?

"מה מיוחד ביום שבת?" שאלה המורה את כיתה א'2 ואני ידעתי את התשובה, מרים יד מהססת לאוויר העולם. ידעתי את התשובה, כי הייתי הולך בשבת בבוקר לתפילה בבית הכנסת והאור של השמש בעיניי והשקט שאיננו מופר על ידי רעש מכוניות מאפשר לציפורים לצייץ במלוא הכוח."אתה שם" החוותה המורה, ואני עניתי "מה שמיוחד ביום השבת זה שהציפורים מצייצות". המורה מביטה בי בדממה ואז אומרת "לא נכון. הציפורים מצייצות בכל יום. מישהו אחר רוצה לענות", ואני כבר מתחיל לקבור את עצמי בתוך שריון ויכול לשמוע עם הד את התשובה הנכונה "יפה מאוד יהודה, אסור לנסוע ביום שבת". אז אם גם אתם מאלו שיודעים לתת תשובות בעיקר לעצמכם, הגעתם למקום הנכון.







יום רביעי, 3 באפריל 2013

במקום קדיש. סיפור השממית.

מגיע לישון עם אבא במרכז שפירא כדי שלא יהיה לבד. 
כשאני מסתובב בבית שחסר אני מרגיש שאני ואבא הולכים לישון לבד
שכל העולם הולך לישון לבד
כאילו שכל השנים שאת היית כאן הלכו ביחד איתך
המטבח דומם. אבא הכין אורז ושעועית. על השיש עומדת פיצה. בפינת המטבח עומד הקומקום החשמלי
מזכיר לי איך לפני כמה שנים כשהגעתי לשבת סיפרת לי סיפור במשך שעה על זה שראית שממית על יד הקומקום וששממיות מטילות ביצים בתוך מים ושאת ראית את השממית במוצאי שבת והמים בקומקום לא הוחלפו  ועוד ועוד ועוד ועוד. קצת לא הבנתי למה את חופרת לי ככה בסיפור בלי פואנטה והסתכלתי על אסנת והיא אמרה לי "אמא שלך מספרת לך את זה כדי שתחליף את המים בקומקום במוצאי שבת". מזל שיש אשה שיכולה לפרש אשה.
פותח עכשיו את ויקיפדיה כדי לדעת אם זה נכון ששממיות מטילות את הביצים במים אבל שם כתוב במפורש "בין החודשים מאי-יוני מטילה הנקבה במקום מסתור בדרך כלל שתי ביצים בגודל של אפון בכל הטלה". טוב אז אמא טעתה ולא ידעה את זה. אני ממשיך לקרוא בויקיפדיה ורואה ש"כעבור כחודשיים בוקעות מהביצים שממיות עצמאיות שאינן נסמכות על הוריהם כלל"
אני קצת מקנא.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה