מאסטר שף. אוכל לא כשר. אייל שני. עברית משובחת.

כשגרים בבית גזול צריך להתחבא בשפה
במילים של אחרת, מילים של לא יום יום
במישלב שיסתיר את מי שאנו לא
ואת זכות הצידוק ואת זכות הכיבוש
ארץ ישראל והעם היהודי

אבל מה אם רק מדממים מברית המעור?
הלשון צריכה לעבוד כפליים
ועוד לנקות בין החניכיים את כל הלכלוך
ולחשוב שהיא משהו אחר

היא לא משהו אחר ולנו רק נשאר לאכול חזיר
שרימפס בשר בחלב טריפה וצנון שנעקר בשבת
מה הפכנו להיות?
טרום פרפרים החולמים חלומות נאורות בלב דמיון מזרחי
ולא יודעים אם הם פרפר שחולם שהוא בשר שמטוגן בחלב
או חלב שחלם שהוא מטוגן בבשר והוא אפילו עוד לא פרפר

התאווה למה שאיננו
ביצית שהופרתה ביום רע
והוטלה בעיירה יהודית וחיכתה רק לכאן ולעכשיו
קוזאקים אוהבים בשר לבן
ולעשות מה שיהודים לא.

המילים מבקשות למחוק עצמן
״פת עטופה בשקיק, לנדוד בין ערוציה
וכל חופיה הנשברים״
אך דג לוקוס לא בורח מלהקתו אלא ניצוד
וכך גם אנחנו

ארץ היא לא זונה שמכסה דמיה
גם לא אל מול כל לובשי צבאה
והיא עדיין יכולה להקיא