מה מיוחד ביום שבת?

"מה מיוחד ביום שבת?" שאלה המורה את כיתה א'2 ואני ידעתי את התשובה, מרים יד מהססת לאוויר העולם. ידעתי את התשובה, כי הייתי הולך בשבת בבוקר לתפילה בבית הכנסת והאור של השמש בעיניי והשקט שאיננו מופר על ידי רעש מכוניות מאפשר לציפורים לצייץ במלוא הכוח."אתה שם" החוותה המורה, ואני עניתי "מה שמיוחד ביום השבת זה שהציפורים מצייצות". המורה מביטה בי בדממה ואז אומרת "לא נכון. הציפורים מצייצות בכל יום. מישהו אחר רוצה לענות", ואני כבר מתחיל לקבור את עצמי בתוך שריון ויכול לשמוע עם הד את התשובה הנכונה "יפה מאוד יהודה, אסור לנסוע ביום שבת". אז אם גם אתם מאלו שיודעים לתת תשובות בעיקר לעצמכם, הגעתם למקום הנכון.







יום שישי, 21 ביוני 2013

במקום קדיש. הבדלת הפנים, ידיעת החוץ, בעקבות מפגש לימוד אצל יונדב קפלון

היום למדנו אצל יונדב את עניין ההבדלה ומציאת החן. היכולת לברור מה שייך לך ואת היופי שבזה, ואת העוצמה שיש ביכולת לעשות הפרדות בחיים כדי שיהיה חיבור בהמשך. אצלי כל דבר בחיים בזמן האחרון קשור להיפרדות שלי מאמא שלי. את ההיפרדות הגופנית כשהייתי בן יום אני לא זוכר, אבל את ההיפרדות שהייתה לפני תשעה חודשים אני לא יכול לשכוח. הרבה דברים משתנים בי בחודשים האחרונים, חלקם גלויים לעין, חלקם סמויים. הלילה לראשונה בחיי התעוררתי בבכי. זה היה בכי של געגוע וצער שאולי הייתי יכול לעשות את הדברים אחרת והיא הייתה חיה היום.

בסיום מפגש הלימוד יונדב ביקש שנכתוב כותרת של הבדלה ותת כותרת של איחוד (או להיפך) או שאני מתבלבל והוא ביקש משהו אחר. החדר של יונדב מלא בספרים. אז פשוט עשיתי את מה שכבר נעשה בחשוד המיידי ובראתי שיר על הבדלה ואיחוד מתוך כותרות הספרים.

הבדלת הפנים, ידיעת החוץ.
אני חוצה ברגל את האטלנטי
איש בלא תכונות
כותרות עושות לי את זה יותר מפרטים

ואלוהים מה לעשות, חולם בי חלומות סגורים
סורג שפה על האלמנטים העבריים שבי
מבקש את כל הקולות אך הם דוממים בי
הלך על סף המדבר, פה ושם בארץ ישראל סתיו 82
ואני רק בן שלוש יוצא בעקבות הזמן האבוד ואמא
שושנת האור שלי מקווה שעכשיו את בידיים טובות
אל תדאגי לי כל המסמכים מסודרים בי במזמור זמני
בקו הלילה שנגמר תת הכרה נפקחת כמו מניפה
אוטוביוגרפיה של שום אדם
מבקש לאחד את כל מה שידעתי
מה בי, מה כבר הבדלתי.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה